דר' איילת רוזנפלד  כותבת: חיכינו בקוצר רוח, כמו ילדות, שיגיע תורנו להיות הג'יפ המאסף ולו רק כדי לומר בקשר "ג'יפ 5 יצא לדרך..." או "ג'יפ 5 פנה ימינה..." איזו התרגשות!!! להנות מכל דבר קטן ומכל שטות, בדיוק כמו כשהיינו ילדים. בלי לשפוט את עצמנו בכלל, בלי ביקורת אלא רק לעשות מה שהלב אומר לעשות.

גלית נהרי ממסע 9 ללפלנד כותבת:לך תסביר את התחושה הזו של החופש, האושר, של היחד שנוצר שם בקצה הצפוני. לך תסביר את התחושה שהצלחת להרגיש, להתרגש, להתאהב, אפילו יש גם פרפרים בבטן. לך תסביר שהצלחתי להחזיר לעצמי את עצמי, וכן - הצלחתי להתעורר.

מכירה את ההרגשה של לחזור ממסע ולרצות שהחוויה לא תיגמר? לנחות אבל להמשיך להרגיש את רוח המסע?  הרי לא יכול להיות שסוף המסע הוא סוף הדרך... איריס בירותי, מנהלת המועדון, מספרת על הפעילות  של מועדון מלכת המדבר ואיך כל אחת ואחת יכולה להשתלב בה.

גילי לבייב כותבת: האמת? הידיעה שאני הולכת לבלות 8 ימים בין נשים, עם נשים, לשמוע אותן, להרגיש אותן כל רגע ורגע - הדירה שינה מעיני. אל המסע יצאתי בנימה צינית ומבט מרוחק על כל אותן אלה, שלא ידעתי לעכל וכבר בחיבוק הראשון מדורית, הרגשתי איך השריר העצום הזה שהקיף אותי- מתחיל להתרכך. 

צירה בוטרייט כותבת: אני אוהבת את השטח , אוהבת את האנשים , אוהבת את הטבע , אוהבת את הבריאה. אוהבת את האלוקים עד אליו ובחזרה. מודה שזכיתי לכך.  מרוץ החיים, צריך לזכור לדאוג למלא את המצבורים עם דברים שאוהבים כדי לא לשכוח לחיות בדרך לחיים".