מלכות במזל תאומים

מה ההסתברות שבקבוצה מספר 2 במיונים למלכת המדבר 2013 ישבו אקראית אמהות ללא פחות משבעה (7!) זוגות תאומים, אמא לשישה בסדרה חשבונית מושלמת וטכנאית אולטרה סאונד מנוסה באיתור הריונות מרובי עוברים? התלוויתי לקבוצת מתמיינות עם מכנה משותף מעורר התפעלות וניסיתי להבין האם באמת טובים השניים מן האחד. 

שש בבוקר, קיסריה. החול, הים ורשרוש המים עורכים חזרות גנרליות אחרונות לקראת יום המיונים למסע מלכת המדבר 2013, מסע החובק השנה שני יעדים: ספרד וגואטמלה. בשמונה וחצי הן כבר כאן: מאות נשים, מכל קצוות הארץ ומכל שדרות החיים. השונות נבלעת מיד עם תחילת שרשרת החיול, שבסיומה מקבלת כל מתמיינת חולצה סגולה עם מספר.
לא יודעת למה בחרתי להתלוות דווקא לקבוצה מספר 2. הרי מדובר בתריסר נשים ללא היסטוריה משותפת ששובצו יחד באופן אקראי. מי חשב שהקבוצה הזאת תאגד בתוכה מכנה משותף כל כך משמעותי.
הבנות מתיישבות במעגל. נורית וסימי – מלוות הקבוצה, מתחילות סבב היכרות "אני מיכל, בת 44, אמא לתאומים בני חמש-עשרה." "אני ליאת, בת 40, אמא לתאומים בני שש-עשרה". "אני אורנה, בת 45, אמא לילדה בת 13 ותאומים בני עשרים-ואחת". "אני סיוון, בת 49, אמא לבת 10 ועוד שני זוגות תאומים". בשלב הזה מתחילות שאגות צחוק חסרות מעצורים נוכח צירוף המקרים המוזר, שרק הולך ונעשה מטורף יותר ויותר, כשרונית מוסיפה שהיא אמא לארבעה בנים, מתוכם זוג תאומים בני ארבע, ולימור מעדכנת שגם היא אמא לתאומים בני עשר.
"אני לא אמא לתאומים", מתנצלת דגנית, "אבל אני טכנאית אולטרה-סאונד (!) ויש לי המון ניסיון עם הריונות מרובי עוברים". "גם אני לא אמא לתאומים", אומרת ליאת השנייה, אבל יש לי שישה ילדים – כולם שלי פרטי מהבית, ואני מאוד מבינה על מה אתן מדברות".
יש כאן סיפור, שבאופן מפתיע גם קרוב לליבי: שניים מתוך שלושת הילדים שלי, בני 18 ו-17, הם סוג של תאומים בטור. זר לא יבין את הדינאמיקה המיוחדת של הרכבים משפחתיים מהסוג הזה. אנחנו מתיישבות בשטח לארוחת צהריים, ובין ביס לביס אני מנסה להיכנס לעולמן ולצייר קווים לדמותן של נשות קבוצה מספר 2, שבאופן סימבולי נושאת את המספר שמייצג בצורה מדויקת להפליא את המאפיין המרכזי של חברותיה.

מה לדעתכן מאפיין אמהות לתאומים שבוחרות ללכת למלכת המדבר?

"אמהות לתאומים הן אימהות ללא אוויר," מסבירה מיכל פלץ, מנהלת רכש שיווקי ואמא לתאומים בני 15. "חוויית האמהות היא מאוד דינאמית ורוחבית, ולא מותירה הרבה זמן לעצור לרגע ולהסדיר את הנשימה. אני חושבת שכולנו כאן כדי להחזיר לעצמנו את האוויר". סיוון קוגלש, מנהלת אדמיניסטרטיבית ואמא לחמישה, מתוכם בת 10 ועוד שני זוגות תאומים (!) בני 20 ו-15, מזדהה עם הנאמר ומוסיפה: "השנה הראשונה ללידת התאומים היא חוויה מאוד אינטנסיבית שיש בה גם מידה מסוימת של טראומה. צריך להספיק ללמוד וליישם הכל כפול שניים ומהר. את לא מספיקה להגיד ג'ק רובינזון והילדים כבר בני שנה, ואת, מצדך, לא תמיד מצליחה לשחזר את כל מה שקרה בשנה שחלפה, לפעמים בגלל שאין זמן לעשות את העיבוד". "כן, זה לגמרי נכון", משתפת אורנה אברהם, מורה ואמא לבת 13 ותאומים בני 21, "ההנאה נטו מהאמהות לתאומים מגיעה כשהילדים גדלים". "כן", מוסיפה לימור זזון, עצמאית, "ההתמודדות עם תאומים לא מותירה זמן רב לשום דבר אחר." ליאת לכט, אמא לתאומים בני 16 , מסכימה עם הדברים ומוסיפה: "החוויה ללא ספק תקתקנית ולא משתהה".
אנחנו מחפשות מילה שתגדיר בצורה מדויקת יותר את חוויית גידול התאומים. אני מציעה את המושג חוויה תפעולית, והבנות קונות אותו פה אחד. "כן, חוויה תפעולית" , אומרת מיכל. "אני חושבת שבאנו לכאן כדי לפרגן לעצמנו במרווח נשימה ומעבר מחוויה תפעולית לחוויה שיש בה עצירה והתבוננות". רונית לוי, אמא לארבעה בנים בני 14, 7 ותאומים בני 4, שהגיעה למיוני המלכה כמתנה לעצמה לגיל 40, מוסיפה: "הילדים כבר גדלו וכך גם אנחנו, ולכן נקודת הזמן הזאת היא סוג של זמן-אוויר טוב". לשיחה מצטרפת ליאת קמחי מדריכת הנקה, דולה, הומיאופתית ואמא לשישה ילדים בסדרה חשבונית כמעט מושלמת (13, 11,6,7,5,2). " אחרי 13 שנות הנקה, הגעתי למלכת המדבר כדי לעשות משהו בשביל עצמי מבלי שאצטרך לחלק את עצמי בין אחרים או לחלוץ שד לתינוק תוך כדי תנועה."
אני שואלת את דגנית מימוני, טכנאית אולטרה-סאונד, מה דעתה על ההסתברות הלא- הגיונית הזאת של כל כך הרבה אמהות לתאומים בקבוצה אחת של מתמיינות שהתאחדו במקרה. "זה די דומה למה שקורה אצלי בעבודה", צוחקת דגנית ומשתפת: "לא יודעת איך להסביר את זה, אבל בכל פעם שבדיקת אולטרה-סאונד בשעות הבוקר מגלה תאומים, הופך כל אותו היום ליום של עשרות בדיקות אולטרה-סאונד של תאומים".

כאמהות לתאומים, מה תוכלו לתרום מעצמכן במסע מלכת המדבר?

"ללא ספק יכולת התמודדות עם מצבי לחץ", אומרת סיוון. "התמודדות טובה עם שינויים שנובעים מתוך השניים", מצטרפת לימור."יכולת תכנון מיטבי והרבה יעילות", מוסיפה ליאת לכט, וכדי להצדיק את האמירה האחרונה, מתארת ליאת קמחי את הכנת הסנדוויצ'ים בבוקר לששת ילדיה ומדמה את מטבחה למפעל קטן או בית תמחוי.

לכאורה אפשר לייחס את המאפיינים האלה למרבית הנשים בישראל ובעולם. כולנו סוג של ג'אגלריות של החיים, שמתמודדות עם קשת רחבה של אתגרים . אלא שאחרי שמיינתי עשרות נשים וליוויתי קבוצות איכותיות, חייבת להודות שכל הסופרלטיבים שתוארו בשיחה עלו בקנה אחד עם התנהלות הקבוצה בזמן אמת. הן הסתכלו על כל משימה בראיה רחבה, ועשו הבחנה מהירה בין דחוף לחשוב. יכולת התכנון שלהן היתה יוצאת דופן והביצועים מעולים. הן ידעו להתמודד עם בלת"מים והיתה להן חשיבה ביקורתית. חשוב מכל, היה להן הרבה הומור עצמי ומידה ראויה של רגישות, הדדיות, תמיכה והקשבה. אני רואה אותן אורזות לתיקי מסע את שמחת החיים במנות כפולות ומכופלות, כי כמו במילות השיר, "ככה זה שיש שניים, זה הרבה, זה תמיד פעמיים".

צרי קשר